אימוג'ן קנינגהם

אימוג'ן קנינגהם הייתה אחת הצלמות המוכשרות והמיוחדות במאה השנים האחרונות. היא החלה את דרכה עם דיוקנאות, והתנסתה בשלל סגנונות נוספים לרבות צילומי עירום או צילומי רחוב, והייתה מוכרת בעיקר בשל צילומי הבוטניקה שלה. על עבודותיה ועשייתה של הצלמת – במאמר שלפניכם.

צעדים ראשונים בעולם הצילום

היא נולדה בשנת 1091, וכשהייתה בת 18 רכשה את המצלמה הראשונה שלה. וודאי תופתעו לשמוע, שקנינגהם החליטה למכור את המצלמה, זאת בשל העובדה שבאותה התקופה איבדה עניין בעולם הצילום.

למרבה המזל, לאחר מספר שנים, למדה באוניברסיטת וושינגטון, והחלה להתעניין שוב בתחום הצילום, מה שהוביל אותה לעבוד בסטודיו של אחד הצלמים המוכרים בסיאטל. העבודה בסטודיו של אדוארד קרטיס הייתה מקפצה בעבורה, לא רק בשל ההזדמנות לעסוק בתחום, אלא כי העשייה אפשרה לה ללמוד על דיוקנאות באופן מעמיק, ולרכוש כלים מעשיים וניסיון בתחום שכל כך אהבה.

עובדה מעניינת היא, שהצלמת עסקה לא מעט בכימיה שמאחורי הצילום, וכתבה בשנת 1910 מאמר שנקרא "פיתוח ישיר של נייר פלטינה עבור גוונים חומים", ובו מתואר תהליך ההדפסה עבור גוונים חומים.

אימוג'ן קנינגהם

יוצאת לעצמאות: קנינגהם מקימה סטודיו משלה

במרוצת השנים, ולאחר שעבדה לא מעט בתחום – קנינגהם החליטה לצאת לעצמאות, ופתחה סטודיו משלה, היא החלה את דרכה בצילומי דיוקנאות – צילומים שגרפו לא מעט מחמאות וסייעו לה להפוך לצלמת מוכרת יותר ויותר. כבר בשנת 1913, היא הציגה תערוכה ייחודית, בה הוצגו עבודותיה השונות.

בשנים שלאחר מכן, הדיוקנים שצילמה הוצגו בלא מעט תערוכות, בין היתר בתערוכה הבינלאומית לצילומי אמנות בניו יורק והמוזיאון הלאומי של סיאטל (שאגב, שם היא הציגה סדרת צילומי עירום שלאחר התערוכה לא הוצגו שוב).

תחומים נוספים, השראה חדשה

בעקבות עבודתו של בן זוגה, הצלמת עזבה את סיאטל בשנת 1920. משנה מקום, משנה מזל? ובכן, בתקופה זו היא החלה לצלם סגנונות חדשים, ועם הזמן גילתה את הצילומים הבוטניים. היא ערכה מחקרים רבים בתחום, על מנת לשפר את צילומיה וליצור צילומים מקצועיים יותר, ואכן כך היה.

אך האם היה זה השינוי היחיד שעשתה הצלמת בחייה? לא. למעשה, כעשור לאחר מכן, היא החלה להתעניין בז'אנר חדש, צילומי גוף האדם, מה שהוביל אותה לעבוד עבור מגזינים שונים ולצלם שלל ידוענים ואישים מוכרים. כמו כן, שינוי נוסף ומהותי בצילומיה של קנינגהם היה בשנות ה40. בתקופה זו החלה לצלם צילומי רחוב.

 

לסיום נציין שקנינגהם הייתה לא רק צלמת מוערכת אלא גם אמא לשלושה ילדים, והיא בהחלט דמות מעוררת השראה מכל הבחינות. בשנת 1934 התגרשה מבעלה, ונפטרה כשהיא בת 93 (1976). היא לנצח תיזכר כצלמת מוכשרת, אמיצה וייחודית.