נירה יואלי // סטודנטית

סיגל היקרה,

אלן, רויטל, תמר, אוריה, שי ואלמה

בכל פעם אני מתרגשת לקבל את החומרים שלכם.

הרמה הגבוהה של המאמרים, והתמונות הנפלאות של הצלמים-בוגרים שלכם, מעוררים בי התפעמות,

ויותר מכך - תודה עמוקה על שזכיתי להשתייך אליכם לזמן מה.

הזמן רץ כל כך מהר וכבר הקורס המשולב שלי מתרחק והולך במהירות האור.

בכלל לא הספקתי לחבק ולנשק את כולכם לפרידה כי, כרגיל, הייתי צריכה לרוץ לרכבת.

אבל אפילו אם הייתי נשארת שעות - לא הייתי מספיקה להגיד ולבטא את כל מה שאני מרגישה.

הייתם בשבילי חוויה שאין לתארה במילים.

כל מורה ומורה היה התגלות מחודשת, כל שיעור ושיעור היה התלהבות והתרגשות שלא דעכו במשך כל השבוע שעד לשיעור הבא.

באתי עם המון ידע תיאורטי, וראש מלא מותר ואסור וממפגש למפגש - הכל הלך והתרחב, הלך ונפתח, הפך לנזיל ולבלתי מוחלט בכלל.

וזה היה כל כך נפלא, כל כך משמח כי זוהי אמנות.

יש לכם חבורה נפלאה של מורים - כולם צעירים וחדורי מוטיבציה, פתוחים לעולם, מודרניים ומתוחכמים.

הבית צנוע ועם זאת כל כך נכון ומדוייק, והמבנה כולו, עם התעשיות הזעירות ובעלי המלאכה - מושך את הלב ואת העין.

אני מקנאת מראש בכל התל-אביבים, שיכולים להרשות לעצמם לבוא אליכם וללמוד כרצונם.

אז תודה על התקופה הנהדרת הזאת, שחייתי ביניכם, שלמרות שהיתה לשעות ספורות בשבוע, הורגשה אצלי כעולם שלם.

הענקתם לי המון, פקחתם את עיני לראות אחרת.

לעולם לא אשכח.

אוהבת אתכם,

נירה