עצים כשיקוף ההוויה האנושית // דב הרצנברג, פרופ' לפילוסופיה, מציג תערוכת צילומים בבית הספר 'דרך צילום'

סדרת הצילומים של דב הרצנברג מבקשת להתבונן בעצים מכיוון חדש ומפתיע, הם מלווים בטקסט המעורר מחשבה פילוסופית ביחס להתהוותם של עצים.

בבית הספר 'דרך צילום' הוצגה התערוכה, 'והייתי עץ', של דב הרצנברג פרופ' לפילוסופיה. התערוכה התרכזה בשתי מדיות הקשורות זו בזו. האחת היא הכתיבה הפילוסופית של הרצנברג והשנייה - הצילומים שלו. בצילומים מבחינים בצורניות, במקצבים, בתבניות ובתנועה של העצים. המרקמים מובילים את העין של המתבונן לסיור ויזואלי בעולם מוכר אך יחד עם זאת מפתיע. סדרת הצילומים של הרצנברג מבקשת להתבונן בעצים מכיוון חדש לחלוטין. הצילומים בתערוכה מלווים בטקסט המעורר מחשבה פילוסופית ביחס להתהוותם של העצים כשיקוף להתהוות האנושית, על המרקמים שלה ועל 'הפרעותיה'.


צילום // דב הרצנברג

סיגל קולטון, אוצרת התערוכה: "במבט ראשון, נטול הידיעה, מתבוננים במראה הצילומי של העצים. בקומפוזיציה, במרקמים, במקצבים ובזרימה. במבט שני, מבחינים בצילומים 'בהפרעה' כלשהי. כמעט בכל צילום ניתן למצוא אלמנט השייך לעץ במהותו אך נפרד ממנו 'ומכתים' אותו. מעולם לא שאלתי את עצמי שאלות הקשורות לאופיו השונה של כל עץ ועץ. מעולם לא שאלתי את עצמי מדוע עץ אחד נראה כך ועץ אחר, ואפילו מאותה משפחה, נראה אחרת. ההתבוננות שלי על היער ועל הפרטים המרכיבים אותו, עסקה בעיקר במראה, באסתטיקה ובהתפעלות מיופיו".


צילום // דב הרצנברג

דב הרצנברג: "התבוננות במבניות שבעצים טבעתיים מהווה כאן בסיס להרהורים על היחס שבין סדר, מרכז - לבין התפרקות, בין 'תצריף' לבין קריסת המרקם שנוצר עם הזמן - ההורס את אשר יצר. פירוק הסדר, שעיצובו נמשך שנים על גבי שנים, מצטייר - דרך המבט החודר של המצלמה - כראי של מהלכי הקיום שלנו, הנמתחים בין השאיפה ליציבות ובין טלטולה. אף על פי כן, עבודה זו אינה מבוססת רק על ההיבט החזותי. לא פחות מכך היא זקוקה למחשבה ולמילים שבלעדיהן לא הייתה העין עוקבת במבט אובססיבי כל-כך אחר מה שמעסיק אותנו כאן. צילומים אלו הם כמן מעקב, קרוב ככל האפשר, אחר היוולדותם של שסעים במרקמים שבתוכם הם נולדו, התבוננות בסדר, וחיפוש בתוך תוכו, את שמבשר את הטרנספורמציה שלו ואת סופו"


צילום // דב הרצנברג

אוצרת התערוכה: סיגל קולטון