הוא נולד למשפחה הונגרית ממוצא יהודי עוד לפני שהעולם חווה את מלחמות העולם. למדיית הצילום יש בתקופה זו ותק של כשבעים שנה והקשר הראשון של קרטז' לצילום מתרחש עוד בילדותו. הרומן עם התחום מתחיל בעליית הגג שבביתו. שם, בין ארגזים מעופשים לעכברים מבוהלים, מוצא קרטז' הקטן אוצר בצורת מדריך לשימוש במצלמה. המצלמה כמובן היא מצלמת 'בוקס' - הפופולארית בקרב חובבי הצילום של אותם ימים. קרטז' מתחיל לצלם את סביבתו הקרובה, את משפחתו ובעיקר את שני אחיו.


צילומים // אנדרה קרטז'

אביו הביולוגי של קרטז' נפטר עוד בילדותו. אביו החורג אמנם מבחין באובססיית הצילום של הילד אך שולח אותו ללמוד כלכלה היות ואינו מאמין שצילום הוא מקצוע מכובד דיו ושלא ממש ניתן להתפרנס ממנו. קרטז' מתרצה, מסיים את לימודי הכלכלה ומשתלב כברוקר בבורסה בבודפשט.


צילומים // אנדרה קרטז'

שנה מאוחר יותר הוא מוצא את עצמו מגוייס לצבא האוסטרו-הונגרי ומשרת בבלקן ובמרכז אירופה במלחמה המוכרת לנו יותר בשם 'מלחמת העולם הראשונה'. גם במהלך שירותו הצבאי מצלם קרטז' את חבריו ליחידה אך רבים מהצילומים הללו לא שורדים את המלחמה. גם קרטז' עצמו כמעט ולא שורד את המלחמה. באחד הקרבות הוא נפצע קשה מאוד והופך משותק כמעט לגמרי למשך שנה שלמה. את זמנו הוא מבלה בעיקר בשיקום יחד עם המצלמה. אפשר לומר שכאן חלה נקודת המפנה החשובה בחייו. עם סיום השיקום הוא מחליט להפוך לצלם. אחרי הכל קרטז' מבין שחיים רק פעם אחת.


צילום // אנדרה קרטז'

את השינוי הוא עושה בהדרגה. קרטז' ממשיך לעבוד לפרנסתו בבורסה אך מנצל את חופשותיו למסעות צילום ברחבי הונגריה. צילומיו מהתקופה מתרכזים בעיקר בשבטי צוענים שהוא פוגש בפריפריה. הצילומים מאופיינים במבט ציורי, סנטימנטלי ומאוד מאוד רומנטי. יחד עם זאת זרעי משיכתו לצורות ולצללים כבר טמונים בהם.

בשנת 1925, משאיר קרטז' את הבורסה ואת הונגריה מאחור ושם פעמיו אל פריז - בירת האמנות המובילה באותם ימים. הוא מגיע אל העיר הזו ושלב אחר שלב משיל מעליו את תפיסתו הציורית-רומנטית.


צילומים // אנדרה קרטז'

תוך שהוא עוסק בצילום טבע דומם ובוחן את השפעות האור בצילומי עירום מבויימים שעיקרם - עיוותי צורה בעזרת השתקפויות במראות שונות ומשונות, הוא יוצא לרחוב ומתחיל לרחף.

קרטז' מוצא שעניינו בצילום הוא הצללים, הצורות, המרקמים והמקצבים ושהגובה והריחוק תורמים לכך. פרנסה הוא מוצא בעיקר ממכירת צילומיו בעשרים וחמישה פרנק להדפסה בשווקי פריז לכל דיכפין.


צילום // אנדרה קרטז'

קרטז' מושפע מאוד ממראות העיר החדשה. תוך שיטוט אינסופי ברחובותיה 'חמוש' במצלמה, הופכים דימוייו לפחות ופחות סנטימנטאליים ויותר ויותר מתוחכמים. אט אט הוא תופס לעצמו שם והופך לצלם מבוקש. סגנונו הייחודי מזכה אותו בתואר 'אמן הצללים' והוא מתחיל לעבוד כפוטוג'ורנליסט עבור מגזינים מובילים ביניהם 'הטיימס' הלונדוני, ה'ברלינר אילוסטרטור', 'יוהו' ועוד. במקביל, הוא מלמד צילום והופך למנטור של הצלמים רוברט קאפה, הנרי קרטייה ברסון, ברסאיי ורבים אחרים.


צילומים // אנדרה קרטז'

בשנת 1927 הוא מציג לראשונה תערוכת יחיד בגלריה פרטית בפריז. להנאתו ובזמנו הפנוי מבקר קרטז' בבתי הקפה והמרזח של העיר הויטאלית ומצלם דיוקנאות רבים של אמני פריז ואנשי הבוהמה בינהם מונדריאן, לגר, שאגאל, וברנקוזי.

ניתוח ראשוני של צילומיו לוקח אותנו למסע ב'פארק שעשועים' קרטז'י שבו צורות וצללים, חללים וקווים דמיוניים, מקצבים וחיתוכים נגוזים אל נקודות נעלמות. אנו נשאבים אל תוך הצילום ומטולטלים לכאן ולכאן באמצעות הקומפוזיציות המתעתעות שהוא בונה עד שלעיתים לא ממש ברור לנו מה מצולם ואיך. אנו זקוקים למספר רגעי אוריינטציה אל מול הצילום על מנת למקם את עצמנו חזרה במרחב החדש ובהיגיון של קרטז'. לא פעם הוא טווה רשת קורים עדינה שתתפוס בתוכה את הדמויות הנעות במרחב הפריים...


צילום // אנדרה קרטז'

אך מעבר לניתוח ויזואלי בסיסי זה, מזמינים אותנו צילומיו של קרטז' לחוויה הרבה הרבה יותר עמוקה. חוויה שקשה יותר לפענח. צילומיו נעים בין תחושת המתיקות שבחיים, מלווים בקריצה חביבה טבולה בקורט הומור, לעיתים שחור, לבין הנוכחות הבלתי נתפסת של הליכה על 'חבל דק', של 'תפיסת הרגע' המדוייק ושל הניכור והריחוק שאנו חווים כשאנו מביטים בהם. כמו ילד חופשי, נהנה קרטז' ממראות העולם הסובב אותו ומשחק במראות הללו, אך יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מתחושת הבידוד הניבטת מהם.


צילומים // אנדרה קרטז'

נדמה כאילו אנו צופים בעולם דרך קליידוסקופ מתוחכם - הוא המבט של קרטז'. דימוייו ניזונים מהיומיומי, הפשוט, הבנלי והלא חשוב וכל זאת במצלמה בפורמט קטן, ללא יומרות או ציוד מתקדם.


צילומים // אנדרה קרטז'

מלחמה נוספת ממשמשת ובאה, מלחמת העולם השנייה. בהיותו ממוצא יהודי ולמוד מלחמה אחת, מבין קרטז' מה טוב בשבילו. הוא מחליט לעזוב את היבשת המדממת וקופץ לביקור בארה"ב. קרטז' מתכוון לחזור לאירופה עם שוך זעם אך ההיסטוריה עושה את שלה ותוכניותיו משתנות.


צילומים // אנדרה קרטז'

כל הישגיו נותרים מאחור. קריירה מפוארת נגדעת באיבה והוא נאלץ להתחיל ולבנות את עצמו שוב מחדש. הוא מתמקם בניו יורק ומנסה לשחזר את הישגיו הקודמים ללא הצלחה יתרה. שנות ה- 40 וה- 50 ביבשת החדשה לא מאירות לו פנים בלשון המעטה. הוא אמנם עובד כפרילאנסר בתחומי צילום האופנה, האדריכלות ועיצוב הפנים למגזינים כגון 'לוק', 'קולייר' ו'טאון אנד קאנטרי' ובשלב מאוחר יותר חותם עם הוצאת הספרים 'קונדה נאסט' על בלעדיות אך תחושת תסכול ומרירות מלוות אותו לאורך כל הדרך. קרטז' מרגיש זר ואינו מחבב את ארה"ב אך למרות זאת ממשיך להתגורר בניו יורק עד יומו האחרון.


צילומים // אנדרה קרטז'

בתחילת שנות השישים, עקב בריאות רופפת, פורש קרטז' מהצילום המסחרי ומתרכז בצילום האישי-אמנותי. רק אז מצליח קרטז' להביא חלק מאוסף הצילומים שלו שנותר מיותם אי שם באירופה וזוכה סוף סוף, אחריי שני עשורים של עבודה קשה והמון אכזבות, להכרה ולהערכה לה היה ראוי גם בארה"ב. בשנת 1985 נפטר קרטז' ונקבר בניו יורק.

ממשלות הונגריה, צרפת וארה"ב כמו גם מוזיאונים וביאנלות ברחבי העולם מעניקים לקרטז' אותות כבוד, מדליות ופרסים רבים על מפעל חייו.


צילומים // אנדרה קרטז'

עבורי קרטז' קם לתחייה בכל פעם שאני מתבוננת בצילומיו. הם תמיד מצליחים לעורר בי התרגשות. ההיבט הצורני יחד עם יתר הרבדים, הריחוק, הזרות, הניכור והתחכום מדברים אליי כמו גם אל הרבה מאוד צלמים אחרים שהושפעו ישירות מסגנון הצילום הייחודי שלו.


צילום // אנדרה קרטז'


אפשר ללמוד הרבה מאוד מהאיש הזה שנאלץ השכם וערב להמציא עצמו מחדש. אישית אני מודה לו על שנטש את מקצוע הכלכלה ואת הבורסה והפך את הצילום ליעד ולעיסוק המרכזי בחייו. לא בכדי נחשב קרטז' לאחד מעמודי התווך של הצילום. המסע אותו עבר, מנופיה הפריפריים של הונגריה, שם פגש בשבטי הצוענים וריגש בצילומים חלומיים, דרך פריז התוססת והקצבית שריתקה אותו והביאה אותו למחקר צורני, מחקר שחידד את מבטו וקבע את סגנונו הייחודי ועד לניו יורק העסוקה שלא פינתה מקום וזמן לצלם ההונגרי שהתעקש להראות לנו את העולם דרך העיניים שלו ולא ויתר על חלומו.
 

© כל הזכויות למאמר, בכללותו או בחלקו שמורות לסיגל קולטון ולדרך צילום. כל הזכויות לצילומים שבמאמר שמורות למנהלי עזבונו של אנדרה קרטז'.